חשוב להנגיש מידע כדי שכולם יוכלו להבין אותו ולהשתמש בו באופן שוויוני, כדרישת החוק.

כל אדם יכול ליהנות ממידע נגיש ולהפיק ממנו תועלת, אולם מידע נגיש מיועד בעיקר לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, לאנשים עם מוגבלות נפשית, לקשישים, לילדים ולאנשים שאינם דוברי עברית כשפת אם.

כל אדם יכול להנגיש מידע, אולם אנשים ללא הכשרה מתאימה וללא היכרות מוקדמת עם האוכלוסייה שעבורה נועד המידע ועם תקנות נגישות השירות, עלולים להנגיש מידע בצורה לא נכונה, לא מותאמת ולא יעילה עבור אוכלוסיית היעד. משום כך, רצוי שתהליך הנגשת המידע יבוצע על ידי אנשי מקצוע מנוסים או אנשים שהשתלמו בנושא, בעיקר כאשר מדובר בהנגשת מסמכים רשמיים ובעלי תוקף מחייב.

על פי חוק, כל גוף ציבורי או פרטי הנותן שירות לציבור מחויב להנגיש מידע כחלק מהנגשת השירות. התקנות מגדירות עבור כל ארגון איזה מידע הוא מחויב להנגיש ובאיזה היקף, בהתאם לגודל הארגון, ייעודו ואופי השירות הניתן בו. אם מסיבה כלשהי ארגון מסוים אינו יכול לעמוד בדרישות המצוינות בתקנות, עליו להגיש בקשה מנומקת לנציבות שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלות ורק אם הוא מקבל פטור מוסדר לנושא, הוא פטור מהנגשת המידע בנושא הספציפי בו ביקש פטור.

"הנגשה לשונית" היא תהליך התאמה של מידע כתוב או דׇּבוּר כך שיהיה מובן לאנשים עם יכולות קוגניטיביות שונות (בין אם מדובר באנשים עם מוגבלויות או ללא מוגבלות). הנגשה נעשית באמצעות התאמת השפה, עיצוב המסמך (אם כתוב) והתאמת האמצעים בהם נמסר המידע. (לדוגמא, על ידי שימוש באמצעים חזותיים  – סמלול, מישושיים  – כתב ברייל, או שמיעתיים – מערכת כריזה).

המונח "פישוט לשוני" מתייחס לתהליך התאמת השפה לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. תהליך זה מתמקד בפישוט הרעיונות, בבחירת אוצר מילים מותאם, בבניית משפטים קצרים וברורים.

מידע נגיש מתייחס לשפה כתובה ודבורה כאחת.

מידע נגיש יכול להימסר באופניות שונות – כמסמך כתוב, כפסקול מוקלט, ככתוביות, ככיתוב על שלטים ועוד.

גם כאשר מעבירים לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מידע בעל פה יש להקפיד על העברת המידע בצורה נגישה. לכן, מעבר להנגשת המידע הכתוב, מאוד חשוב שגם אנשים הנמצאים בתקשורת בעל פה עם אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ילמדו כיצד לשוחח עימם בצורה מותאמת (הדבר נדרש גם על פי תקנות נגישות השירות, 2013).

"דפוס נגיש" – הדפסה אשר מתקיימים בה כל אלה:

(1) האותיות הן אותיות דפוס;

(2) הגופן מסוג פשוט (כגון אריאל), מעובה, וגודלו בין 16 לבין 22 נקודות;

(3) בטופס שמקבל השירות נדרש להוסיף בו מידע, מצוי רווח הולם להוספת המידע כאמור;

(4) הנייר אינו מבריק ואין בו קישוטי רקע;

(5) ככל שניתן, גוון האותיות והספרות יהיה נוגד את הרקע באופן המאפשר לקרוא אותן בבירור;

כאשר מדברים על הנגשה לשונית והעברת מידע לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, מדברים גם על העברת המידע באמצעים שאינם דורשים ידע בקריאה וכתיבה. 

סמל הוא אחד האמצעים הללו.

אולם, לא כל סמל הוא סמל נגיש. על מנת שסמל יהיה נגיש, הוא  צריך להעביר בדיוק את המידע והרעיון שנועד לייצג וכן להיות בעל מאפיינים אשר מאפשרים לאנשים עם מוגבלויות שונות להבינו נכון.

תקנות שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשע"ג (2013) מגדירות באילו מקומות יש לעשות שימוש בסמלים. כמו כן, התקנות מגדירות את המאפיינים ההופכים סמל לנגיש.

סמל הוא ייצוג אוניברסלי להיגד שאותו מנסים להמחיש. כלומר, הסמל נועד להעביר רעיון ו/או מצב כללי. לדוגמא, סמל של מכונית יכלול קווי מתאר חיצוניים ומאפיינים חזותיים כלליים של מכונית.

תמונה מהאינטרנט נתפסת כייצוג ספציפי יותר. לרוב, תמונה מצולמת ברגע ובמצב מסוימים והיא מתארת אך ורק אותם. לדוגמא, צילום של מכונית יכלול מכונית בגודל מסוים, במודל מסוים, שיוצרה בשנה מסוימת ובעלת צבע מסוים.

חשוב לציין כי יש לבדוק הגבלה של זכויות יוצרים הן על התמונה והן על הסמל, במידה ולא ייצרנו אותם בעצמנו.

גרפיקאי שמעוניין לעצב סמלים נגישים צריך, בראש ובראשונה, להתמצא היטב בתחום הנגישות. עליו להכיר את תקנות נגישות השירות המתייחסות לתחום הסמלול וכן את התקן הישראלי הנוגע לנגישות. כמו כן, כדאי להתמצא בסמלים הקיימים כבר בארץ ובעולם ובתקני הISO וכן במחקרים העוסקים בתחום.

מומלץ שהסמלים יעברו ביקורת של קהל היעד לפני פרסומם.

המכון להנגשה קוגניטיבית עורך סדנאות לגרפיקאים המעוניינים להתמחות בתחום.

קיים תקן ישראלי רחב היקף העוסק בנושאי נגישות. בין היתר, בתקן זה מפרטים את כל המאפיינים של סמל על מנת שיקרא סמל נגיש.

בתקן מדברים על גודל הסמל, מה צריך לכלול, התייחסות לצבע, איפה צריך להימצא ועוד.

חוק שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח, 1998, יצר את הבסיס לחקיקת תקנות נגישות עבור אנשים עם מוגבלות. בעקבות חוק זה, בתשע"ג, 2013, חוקקו תקנות שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) אשר מגדירות באופן ממוקד את נושא הנגשת המידע לאנשים עם מוגבלות

על פי חוק, תקנות נגישות לשירות (ובכללן הנגשת המידע) חלות על כל שירות המוצע לציבור, מלבד שירותים אשר לגביהם יותקנו תקנות נגישות ספציפיות: חינוך, בריאות, תחבורה, טלפוניה, חוזי ביטוח, שירותי שעת חירום.
 

השירות החייב בהתאמות יכול להנתן על ידי גורם פרטי (כגון, בעל עסק) או על ידי גורם ציבורי (כגון, משרד ממשלתי או רשות מקומית). השירות יכול להינתן בתשלום, או בחינם, על ידי גורם הפועל למטרות רווח או שלא למטרות רווח.
 

התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול (כגון רשת מרכולים) והן על שירותים קטנים בהיקפם (כגון, חנות מכולת), תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. התקנות חלות גם על שירותים הניתנים במקום שאינו קבוע, כגון שירותי קייטרינג או שירותים הניתנים רק באמצעות הטלפון או האינטרנט.

מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע.
 

המידע יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות, באמצעות התאמת נגישות אחת או יותר מבין אלה, המתאימה למוגבלותו: דפוס נגיש, דפוס נגיש בפישוט לשוני בעיצוב ברור וסמלול, קובץ קול, קובץ דיגטלי, הקראה, כתב ברייל, אמצעי תקשורת תומכת, מערכת עזר לשמיעה, הקראה או תרגום לשפת סימנים. 
 

אמצעי העזר או שירות העזר שבאמצעותו תינתן הנגישות יהיה מטעם נותן השירות, אלא אם כן נאמר אחרת; התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור.

"פישוט לשוני" – התאמת מידע כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט, ואשר מתקיימים בו, ככל האפשר, כל אלה:

(1) המידע מכיל את עיקרי הדברים בלבד;

(2) המידע מועבר לפי רצף ברור ומסודר, כגון: סדר פעולות כרונולוגי, או תנאים ותוצאותיהם האפשריות;

(3) המשפטים קצרים ופשוטים תחבירית;

(4) שימוש מרבי באוצר מילים יומיומי ושכיח; שימוש מועט ככל האפשר בעגה מקצועית, מילים בשפות זרות שאינן בשימוש יומיומי, וניבים; נעשה שימוש במילים או במונחים כאמור, יפורשו בסמוך לאזכור הראשון שלהם (כגון: על ידי הגדרה או דוגמה להמחשה);

(5) שימוש מועט בראשי תיבות ובקיצורים, לרבות קיצורי פנייה בלשון זכר ונקבה, כגון "יועצ/ת", "חלק/י";

(6) בהתאם להקשר, שימוש מרבי בפעלים בצורת הפעיל ולא הסביל (כגון: "דני כתב את הספר" במקום "הספר נכתב על ידי דני");

(7) שימוש בסמלול;

המכון להנגשה קוגניטיבית הוקם כדי לתת מענה מקצועי ומקיף לצורך בהנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.

צוות המכון כולל אנשי מקצוע מנוסים מתחומי עיסוק שונים (ריפוי בעיסוק, בלשנות, עיצוב גרפי, מחשוב ומאפשר התייחסות רחבה ובינתחומית לסוגיות מגוונות בתחום ההנגשה הקוגניטיבית. ייחוד המכון הוא שתחת קורות גג אחת נכללים כל אנשי המקצוע הממונים על יישום תקנות הנגישות, ביצוע תהליכי ההנגשה הלשונית בפועל, הפקת התוצרים וביצוע בקרה. כמו כן במקומות שיש בכך צורך, יכול צוות המכון לאשר כי בוצעה התאמת נגישות בהתאם לנדרש בתקנות.

היבט ייחודי נוסף הוא שעבודת המכון מבוססת על מחקרים קודמים אשר בוצעו בקריה האקדמית אונו על ידי בכירים מחוקריה.

קיימות מספר דרכים ליצור קשר עם המכון להנגשה קוגניטיבית:

באמצעות הטלפון: 08-6409757

באמצעות שליחת הודעה בדף "צור קשר" באתר: https://www.adaptit.co.il/

או בתחתית עמוד הבית של האתר

• עם פניה של לקוח אל צוות המכון להנגשה קוגנטיבית מתבצע תהליך של איפיון ראשוני של הפרויקט אותו מבקש הלקוח לבצע. 

• לאחר האפיון הראשוני, מוצעת על ידי המכון הצעה לביצוע הפרויקט, אשר לרוב כוללת מספר אפשרויות הנגשה. 

• במידה ומוחלט על ביצוע הפרויקט, מתקיים אפיון מעמיק יותר, נקבעים אנשי הצוות שילוו את הפרויקט ונקבעים לוחות זמנים לביצוע. 

• עם תום הביצוע ובקרה מקצועית של ראש המכון וראשי התחומים מועבר התוצר ללקוח.