תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), 2013 , סוללות את הדרך למתן שירות שוויוני, מכבד ומכליל לאנשים עם מוגבלות המקבלים שירות כחלק מהציבור במדינת ישראל. התקנות מפנות לשורה של תקנים, אשר מגדירים הלכה למעשה כיצד ליישם בפועל את המאוזכר בתקנות. התקנות והתקנים מתייחסים לפרמטרים רבים ומגוונים בתחום של נגישות המבנה והשרות. פלח משמעותי מתוך כל נקודות ההתייחסות המצוינות בתקנות ובתקנים בתחום הנגישות, מתייחס באופן ישיר או עקיף לנושא של תקשורת ומידע; מתקשורת בינאישית ועד למידע דבור, מידע כתוב, ומידע סביבתי שאינו תלוי שפה (התאמות נגישות לשירות, 2013).

התקנות מתייחסות למספר מושגים מרכזיים כבסיס להנגשת התקשורת והמידע. בינהם, הגדרה של פישוט לשוני המתייחסת להנגשה הטקסטואלית והשפתית של המידע. הפישוט הלשוני הינו תהליך התאמה של תכנים, ניסוחים ובחירת מילים, כמו גם, תהליך התאמה והתייחסות למבנה ועיצוב העמוד והתכנים שבו ושזירת סמלים נלווים לטקסט. סמלים אלו מהווים ייצוג גראפי מקביל לתוכן הכתוב ומשמשים כאמצעי מקביל ונוסף להעברת המידע.  

התקנות מגדירות מקומות בהם ספק השירות חייב בהצגה של מידע כתוב בפישוט לשוני כדרך קבע (ולא בהכרח כתגובה לבקשתו של אדם עם מוגבלות). לדוגמא: שלט עם הסבר מילולי ושימוש מרבי בסמלול, אודות הפעלה של מכונת ממכר אוטומטית או שלט עם הסבר דומה בבית מלון כיצד לעשות שימוש במתקנים המצויים בחדר (לדוגמא: אופן הפעלת ברז אוטומטי).

בנוסף, התקנות מגדירות מצבים ומקומות בהם, אדם עם מוגבלות זכאי לבקש שמידע הנמסר לכלל הציבור, בעל פה או בכתב, יימסר לו באופן שיאפשר לו נגישות למידע ולקבלת השירות. בהתאם, הוא רשאי לבקש מגוון של אפשרויות הנגשה אשר הוא סבור שיכולות לסייע בידו. אחת מן האפשרויות העומדות בפניו היא בקשה שמידע יועבר לו בפישוט לשוני.

חשוב לזכור! הצגה של מידע בפישוט לשוני הופכת את המידע לברור ונוח עבור מרבית האוכלוסייה, בכללם עולים חדשים, אנשים בגיל השלישי, ילדים ועוד, ביניהם, גם עבור אנשים עם מגבלות, על אחת כמה וכמה אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.

 

1. תו מסמך נגיש

2. תו סמל נגיש

2. מדוע כדאי לי להנגיש את מסמכי?

3. למה כדאי לי להוציא תו מסמך נגיש?

4. כיצד להוציא תו מסמך נגיש?
 

לקבלת מידע נוסף ומענה לשאלות בנושא, ניתן ליצור קשר עם צוות המכון

 

תו מסמך נגיש

תו מסמך נגיש הינו תו של המכון להנגשה קוגניטיבית המציין כי מסמך מסוים נבדק ונמצא כעומד בדרישות תקנות נגישות השירות (2013) להנגשה לשונית והחלקים הרלוונטיים בתקן ישראל (ת"י) 1918, חלק 4.

במידה ומדובר במידע המחויב להנגשה על פי התקנות, הרי שבמסמך המאשר את קבלת "תו מסמך נגיש" יצוין באיזו רמה של הנגשה לשונית עומד המסמך: שפה פשוטה או פישוט לשוני.

כל עוד לא נעשה כל שינוי במסמך עצמו אין צורך לחדש את תוקף התו והאישור תקף.

 

תו סמל נגיש

תו סמל נגיש הינו תו של המכון להנגשה קוגניטיבית המציין כי סמל מסוים נבדק ונמצא כעומד בדרישות תקנות נגישות השירות (2013) לנושא סמלול ,החלקים הרלוונטיים בתקן ישראל (ת"י) 1918, חלק 4 וכן בהתאם לתקן האיזו העולמי ( (ISO 7001

במידה ומדובר במידע המחויב להנגשה על פי התקנות, התקנות והתקן מגדירים באילו מאפיינים על הסמל לעמוד על מנת להיקרא סמל נגיש.

לעמידה בהנחיות התקן והתקנות חשיבות על מנת שהמידע המועבר בסמל יהיה מובן לכלל האוכלוסייה ובינהם אנשים המתמודדות עם מוגבלויות שונות בינהן מוגבלות קוגנטיבית ואנשים עם לקויות ראיה.

 

מדוע כדאי לי להנגיש את מסמכי?

  • מסמכים נגישים מעבירים את עקרי המידע בצורה נוחה ופעמים רבות משפרים את ההבנה של כלל האוכלוסייה.
  • על פי החוק, אנשים עם מוגבלות זכאים לבקש העברת מידע בפישוט לשוני. כאשר אדם מבקש העברת המידע בדרך זו, יש על פי התקנות פרק זמן מוגבל לעשות זאת. עדיף להיות מוכנים מבעוד מועד...
     
  • נגישות=רגישות. אם אני דואג שמסמכי יהיו נגישים לשונית, סימן שאני באמת רוצה שכל האנשים יוכלו להבינם.

 

למה כדאי לי להוציא תו מסמך או סמל נגיש?

  • תו מסמך נגיש עם סימון נלווה של מסמך בפישוט לשוני או מסמך בשפה פשוטה, מאפשר לקהל היעד איתור מהיר ויעיל של מסמכים הנוחים עבורם לשימוש.
     
  • תו מסמך נגיש מעיד כי בעליו מעוניין כי תוכנו יהיה מובן לכל.
     
  • חלק מן הארגונים נדרשים על פי חוק להנגיש את מסמכיהם וידרשו להציג מסמכים שעברו תהליך של פישוט לצורך השלמת פרוצדורות מנהלתיות (לדוגמא: עסק המחויב בהנגשה לשונית על פי התקנות, יצטרך אישור של מורשה נגישות השירות לכך במעמד בקשה לרישוי העסק)
  • הגדרת המסמך כמסמך שעבר תהליך מקצועי הנגשה לשונית והותאם לכלל המוגבלויות, מבטיח הבנה אופטימלית של מקבלי השירות. 

 

כיצד להוציא תו מסמך נגיש?

שלב 1: כתיבת המסמך העונה על ההגדרות של הנגשה לשונית.

הדבר יכול להתבצע בשתי דרכים:

א. פניה לבעל מקצוע/מכון המתמחה בכך.

ב. כתיבת המסמך באופן עצמאי על פי ההנחיות המופיעות בחוברת הנחיות להנגשה לשונית.

שלב 2: בדיקה עצמית.

על פי רשימת הבקרה המופיעה בחוברת הנחיות להנגשה לשונית.

(קישור ישירות לדף של בקרה בתוך החוברת)

שלב 3: העברת החומרים למכון להנגשה קוגניטיבית.

קבלת הצעת מחיר לבדיקת המסמך (תעריפים קבועים בהתאם לאורך ומורכבות המסמך).

שלב 4: קבלת משוב מהמכון להנגשה קוגנטיבית.

במידה והמסמך עומד בנדרש בתקנות, מעבר ישיר לשלב 5.

במידה ונדרשים תיקונים, המסמך יוחזר ללקוח עם הערות רלוונטיות לתיקון.

שלב 5: קבלת תו מסמך נגיש (בהתאם לאופי ההנגשה שנעשתה)

 

            

 

שלב 6: פרסום קבלת התו מסמך נגיש ע"י הלקוח בכל מקום שיכול להיות זמין למקבלי השירותים.

 

כיצד להוציא תו סמל נגיש?

שלב 1: עיצוב של סמל העונה על ההגדרות של סמל נגיש כפי שמוגדר בתקנות ובתקן שבעקביותם.

הדבר יכול להתבצע בשתי דרכים:

א. פניה לבעל מקצוע/מכון המתמחה בכך

ב. עיצוב סמל באופן עצמאי על פי התקנות והתקן.

שלב 2: העברת החומרים למכון להנגשה קוגניטיבית.

קבלת הצעת מחיר לבדיקת הסמלים (תעריפים קבועים בהתאם לכמות ומורכבות הסמלים).

שלב 3: קבלת משוב מהמכון להנגשה קוגנטיבית.

במידה והסמל עומד בנדרש בתקנות, מעבר ישיר לשלב 5.

במידה ונדרשים תיקונים, הסמל יוחזר ללקוח עם הערות רלוונטיות לתיקון.

שלב 4: קבלת תו סמל נגיש

שלב 5: פרסום קבלת התו סמל נגיש ע"י הלקוח בכל מקום שיכול להיות זמין למקבלי השירותים.