חקיקה ותקינה בנושא הנגשת מידע
 
1. איזה חוק עוסק בהנגשת מידע?
חוק שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח, 1998, יצר את הבסיס לחקיקת תקנות נגישות עבור אנשים עם מוגבלות. בעקבות חוק זה, בתשע"ג, 2013, חוקקו תקנות שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) אשר מגדירות באופן ממוקד את נושא הנגשת המידע לאנשים עם מוגבלות
 
2. על אילו ארגונים ושירותים חל החוק?
על פי חוק, תקנות נגישות לשירות (ובכללן הנגשת המידע) חלות על כל שירות המוצע לציבור, מלבד שירותים אשר לגביהם יותקנו תקנות נגישות ספציפיות: חינוך, בריאות, תחבורה, טלפוניה, חוזי ביטוח, שירותי שעת חירום.
 
השירות החייב בהתאמות יכול להנתן על ידי גורם פרטי (כגון, בעל עסק) או על ידי גורם ציבורי (כגון, משרד ממשלתי או רשות מקומית). השירות יכול להינתן בתשלום, או בחינם, על ידי גורם הפועל למטרות רווח או שלא למטרות רווח.
 
התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול (כגון רשת מרכולים) והן על שירותים קטנים בהיקפם (כגון, חנות מכולת), תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. התקנות חלות גם על שירותים הניתנים במקום שאינו קבוע, כגון שירותי קייטרינג או שירותים הניתנים רק באמצעות הטלפון או האינטרנט.
 
3. מה קובע החוק לגבי הנגשת מידע?
מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע.
 
המידע יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות, באמצעות התאמת נגישות אחת או יותר מבין אלה, המתאימה למוגבלותו: דפוס נגיש, דפוס נגיש בפישוט לשוני בעיצוב ברור וסמלול, קובץ קול, קובץ דיגטלי, הקראה, כתב ברייל, אמצעי תקשורת תומכת, מערכת עזר לשמיעה, הקראה או תרגום לשפת סימנים. 
 
אמצעי העזר או שירות העזר שבאמצעותו תינתן הנגישות יהיה מטעם נותן השירות, אלא אם כן נאמר אחרת; התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור.
 
4. מהי הגדרת הפישוט הלשוני בתקנות נגישות השירות?
 
"פישוט לשוני" – התאמת מידע כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט, ואשר מתקיימים בו, ככל האפשר, כל אלה:
(1) המידע מכיל את עיקרי הדברים בלבד;
(2) המידע מועבר לפי רצף ברור ומסודר, כגון: סדר פעולות כרונולוגי, או תנאים ותוצאותיהם האפשריות;
(3) המשפטים קצרים ופשוטים תחבירית;
(4) שימוש מרבי באוצר מילים יומיומי ושכיח; שימוש מועט ככל האפשר בעגה מקצועית, מילים בשפות זרות שאינן בשימוש יומיומי, וניבים; נעשה שימוש במילים או במונחים כאמור, יפורשו בסמוך לאזכור הראשון שלהם (כגון: על ידי הגדרה או דוגמה להמחשה);
(5) שימוש מועט בראשי תיבות ובקיצורים, לרבות קיצורי פנייה בלשון זכר ונקבה, כגון "יועצ/ת", "חלק/י";
(6) בהתאם להקשר, שימוש מרבי בפעלים בצורת הפעיל ולא הסביל (כגון: "דני כתב את הספר" במקום "הספר נכתב על ידי דני");
(7) שימוש בסמלול;